המנגיומה היא גידול שפיר של כלי דם, תופעה שכיחה למדי בתינוקות ובילדים. הורים רבים מגלים לפתע נגע אדמדם על עורו של התינוק, ולעיתים הדבר מעורר דאגה מיותרת. במרבית המקרים המנגיומה אינה מסוכנת, עוברת תהליך של נסיגה עצמית לאורך השנים ואינה דורשת טיפול. יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם חשוב להתייעץ עם רופא עור מומחה בילדים לשם הערכת הצורך בטיפול.
במאמר זה נסקור מהי המנגיומה, מהם סוגיה השונים, כיצד מאבחנים אותה, מהלך טבעי, סיבוכים אפשריים ואילו טיפולים קיימים כיום.
מהי המנגיומה בילדים?
המנגיומה היא גדילה מוגברת של כלי דם בעור או באיברים פנימיים. מדובר במצב שפיר, כלומר אינו גידול סרטני, והוא נפוץ במיוחד בתינוקות. השכיחות של המנגיומה של הילוד עומדת על כ-4% מהתינוקות, והיא נפוצה יותר אצל:
- בנות (פי 3 מאשר בנים)
- פגים (עד 30% בהתאם למשקל הלידה)
- תאומים
- תינוקות עם משקל לידה נמוך
המנגיומות לרוב אינן נראות בלידה, אלא מתפתחות במהלך השבועות הראשונים לחיים. הן גדלות במהלך השנה הראשונה, ולאחר מכן עוברות תהליך של נסיגה הדרגתי במשך מספר שנים.
במחצית מהמקרים הנגע נעלם לחלוטין, ובחצי השני עשוי להישאר שינוי קל בגוון או במרקם העור.
סוגי המנגיומות בילדים
קיימים מספר סוגים עיקריים של המנגיומות:
המנגיומה שטחית
- מופיעה ככתם אדום בוהק, שטוח או בולט
- בעלת גבולות ברורים
- יכולה להופיע בכל מקום בגוף
- לעיתים ניתן לזהות "סימן מקדים" בלידה – כתם חיוור או אדמדם עדין
המנגיומה עמוקה
- מערבת את השכבות התחתונות של העור
- נראית כבליטה תת־עורית בגוון כחלחל
- לרוב מתגלה רק כחודש לאחר הלידה
המנגיומה מעורבת
- שילוב של מרכיב שטחי ועמוק
המנגיומה ויסרלית (איברים פנימיים)
- נדירה יותר
- עלולה להופיע בכבד, במוח, במעי או בדרכי הנשימה
- אינה חלק מהדיון השכיח, ולכן נתמקד בעיקר במעורבות העורית
היכן מופיעות המנגיומות?
כ-50% מהמנגיומות מופיעות בראש ובצוואר, לרוב כנגע יחיד. עם זאת, הן יכולות להופיע גם באזורים אחרים בגוף.
כיצד מאבחנים המנגיומה?
ברוב המקרים, האבחנה פשוטה ונעשית על פי המראה האופייני. במקרים מסוימים, רופא הילדים או רופא העור ימליצו על בדיקת אולטרסאונד כדי לאשר את האבחנה ולהבדיל ממצבים אחרים, כגון מַלְפוֹרְמַצְיוֹת וָרִידִיוֹת.
מהלך ההמנגיומה בתינוקות ובילדים
- ההמנגיומה לרוב מתחילה לגדול עד גיל שנה, כאשר קצב הגדילה המהיר ביותר הוא עד גיל 4 חודשים.
- סביב גיל שנה מתחילה עצירת הגדילה ותחילת נסיגה עצמית.
- נסיגה מלאה של המנגיומות שטחיות מתרחשת בכ-50% מהמקרים עד גיל 5 ובכ-90% עד גיל 9.
- המנגיומות עמוקות נוטות להיסוג לאט יותר.
במקרים רבים נשאר שינוי קל בצבע או במרקם העור גם לאחר הנסיגה.
סיבוכים אפשריים של המנגיומות
לרוב המנגיומה אינה גורמת בעיות רפואיות ואינה כואבת. עם זאת, לעיתים עלולים להופיע:
- פגם אסתטי משמעותי – למשל, נגע בקצה האף או באזור בולט אחר.
- פגיעה בתפקוד איבר – לדוגמה, המנגיומה בעפעף העלולה לפגוע בראייה, או בדרכי הנשימה.
- כיב בעור – פצע פתוח כתוצאה מחיכוך או ספונטני, העלול לגרום לכאב וצלקת.
- נגע נוסף באיברים פנימיים – כ-1% מהמקרים, בעיקר בכבד. לרוב נסוג במהירות וללא פגיעה תפקודית.
מתי מטפלים בהמנגיומה?
במרבית המקרים אין צורך בטיפול, אלא במעקב בלבד. עם זאת, במצבים הבאים נשקל טיפול:
- פגיעה בתפקוד איבר (עין, דרכי נשימה, פה)
- פגיעה אסתטית משמעותית צפויה
- הופעת כיב בנגע
אילו טיפולים קיימים להמנגיומה בילדים?
טיפול תרופתי – הבחירה הראשונה
- Propranolol או Atenolol – תרופות ממשפחת חוסמי בטא, הניתנות כתרופה דרך הפה (בישראל: המנגיול) עד גיל 15 חודשים.
- לפני התחלת טיפול ובמהלכו נדרשות מספר בדיקות רפואיות.
- במקרים מסוימים של נגע קטן ושטחי ניתן להשתמש בג'ל מקומי של Propranolol.
טיפולים נוספים
- לייזר – אינו נחשב לטיפול שגרתי בילדים.
- ניתוח – אפשרי לאחר סיום תהליך הנסיגה, בעיקר לתיקון פגם אסתטי.
חשיבות התחלת טיפול מוקדמת
כאשר קיים צורך רפואי או אסתטי בטיפול, מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר כדי למנוע גדילה נוספת של ההמנגיומה ולשפר את התוצאה הסופית.
סיכום
המנגיומות הן תופעה שכיחה ברפואת ילדים, וברוב המקרים אינן דורשות טיפול אלא מעקב בלבד. עם זאת, ישנם מקרים בהם מומלץ לפנות לרופא עור מומחה בילדים לשם קבלת ייעוץ והחלטה על טיפול.
