מחלת הפה והגפיים היא אחת המחלות הוויראליות השכיחות בילדים, בעיקר מתחת לגיל 5. למרות שמדובר במחלה שאינה מסוכנת ברוב המקרים, היא עלולה לגרום לאי-נוחות רבה ואף להסתבך במקרים מסוימים. במאמר זה נסביר כיצד נראית המחלה, מה גורם לה, איך מטפלים בילדים החולים, ומתי ניתן לחזור לגן או לבית הספר.
מחלת הפה והגפיים (Hand, Foot and Mouth Disease) נגרמת על ידי נגיפי קוקסאקי ואנטרו-וירוסים. חשוב להבדיל בינה לבין מחלת הפה והטלפיים – מחלה אחרת לחלוטין הפוגעת בבעלי חיים בלבד.
המחלה נפוצה בעיקר בעונות האביב והקיץ, ומדבקת מאוד בקרב ילדים בגני ילדים ובמסגרות חינוכיות.
הנגיף עובר במגע ישיר עם ילד חולה או עם הפרשותיו:
תקופת הדגירה נמשכת לרוב 3–6 ימים, והילד עלול להמשיך להפריש את הנגיף גם שבועות אחרי ההחלמה – בעיקר בצואה. זו אחת הסיבות להתפרצויות חוזרות בגני ילדים.
התסמין הראשון הוא לרוב חום המלווה בתחושה כללית לא טובה. בהמשך מופיעים:
במקרים קלים המחלה יכולה להופיע כמעט ללא חום, ובמקרים קשים החום עלול להימשך מספר ימים. המחלה נמשכת לרוב 7–10 ימים.
הסיבוך השכיח ביותר במחלת הפה והגפיים הוא התייבשות, כיוון שהפצעים בפה גורמים לילד להימנע משתייה.
סימני אזהרה להתייבשות כוללים:
במקרים נדירים תיתכן גם פגיעה במערכת העצבים (כגון דלקת קרום המוח).
מאחר שהפצעים בפה עלולים להידמות למחלות אחרות, חשוב שרופא ילדים יבדוק את הילד. בין המחלות שיש לשלול:
האבחנה נעשית לרוב קלינית, ואין צורך בבדיקות מעבדה מיוחדות.
אין תרופה ייחודית נגד הנגיף, ולכן הטיפול הוא תומך בלבד:
❌ חלב לא מפוסטר או "תרופות סבתא" אחרות – מסוכן ולא יעיל! הוא עלול לגרום לזיהומים מסכני חיים ואינו מומלץ על ידי משרד הבריאות.
לפי הנחיות משרד הבריאות:
חשוב לדעת: הילד עלול לחלות שוב במחלה, אם ייחשף לזן אחר של הנגיף.
האם מחלת הפה והגפיים מסוכנת?
ברוב המקרים המחלה אינה מסוכנת, אך היא עלולה לגרום להתייבשות או לסיבוכים נדירים במערכת העצבים.
איך ניתן למנוע הדבקה?
שמירה על היגיינת ידיים, הימנעות ממגע עם הפרשות החולה, והישארות בבית עד שהילד אינו מדבק עוד.
האם המחלה חוזרת?
כן. קיימים מספר זנים של הנגיף, ולכן ייתכן שהילד יחלה שוב בעתיד בזן אחר.
האם יש חיסון למחלה?
אין חיסון נגד מחלת הפה והגפיים.
איך מקלים על הילד בזמן המחלה?
מתן משככי כאבים, מזון קר ורך, שתייה מרובה וקרטיבים – שיכולים להקל מאוד על הכאב בפה.
