הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הנוירו-התפתחותיות הנפוצות ביותר בילדים, והיא עלולה ללוות את האדם גם בבגרותו. בשנים האחרונות המודעות להפרעה עלתה באופן משמעותי, הן בקרב הורים והן במסגרות חינוכיות. במדריך זה נפרט את כל המידע החיוני להורים – מהגדרת ההפרעה, שכיחותה ותסמיניה, ועד דרכי האבחון והטיפול.
הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Disorder – ADD או Attention Deficit Hyperactivity Disorder – ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המתפתחת לרוב בחמש השנים הראשונות לחיים. שכיחותה באוכלוסייה מוערכת בכ-7–10% והיא קיימת בכל שכבות הגיל – מילדות ועד בגרות.
הפרעת קשב אינה מתבטאת באופן אחיד אצל כל ילד. לעיתים נראה רק קשיי ריכוז (ADD), ולעיתים מתווספים גם מרכיבי ההיפראקטיביות והאימפולסיביות (ADHD).
הפרעת הקשב משפיעה על יכולת הקריאה והלמידה, על התפקוד החברתי והמשפחתי, ועל ההתנהלות היומיומית. היעדר טיפול מתאים עלול להוביל להפרעות פסיכיאטריות בעתיד, לבעיות רפואיות, ואף להגדלת הסיכון למצבים מסכני חיים כגון התמכרויות ותאונות.
הבסיס הביולוגי של ההפרעה הוא תפקוד לקוי של מוליכים עצביים במוח, ובעיקר של דופמין – חומר חיוני לתפקודים ניהוליים, זיכרון עבודה ושליטה עצמית. אצל ילדים עם ADHD פעילות הדופמין נמוכה מהרגיל. לכן, תרופות ממריצות שמגבירות את פעילות הדופמין משפרות את היכולת לווסת התנהגות ולשמור על קשב.
כדי לקבוע אבחנה, נדרשים לפחות 6 תסמינים בילדים עד גיל 16, או לפחות 5 תסמינים בבני 17 ומעלה.
האבחון מתבצע על ידי רופא מוסמך בלבד: נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או רופא ילדים/משפחה שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות.
מבחנים אלו אינם מחליפים אבחון קליני, אלא מסייעים במקרים גבוליים או לצורך חיזוק ההתרשמות. חלק מהמאבחנים דורשים מבחן כזה לכל ילד, בעוד אחרים ישתמשו בו רק לפי צורך.
אפשרי, אך מחייב הערכה של נוירולוג או פסיכיאטר מומחה בילדים.
לא כל קושי בלימודים נובע מהפרעת קשב. לעיתים מדובר בלקות למידה טהורה הדורשת אבחון פסיכודידקטי. אבחון זה מספק המלצות להוראה מתקנת ולהקלות לימודיות, ולא בהכרח לטיפול תרופתי.
בתי הספר לעיתים שולחים ילדים לאבחון קשב במקום לאבחון דידקטי, מה שמוביל לאבחון יתר. לכן חשוב להבחין בין לקות למידה אמיתית לבין ADHD.
שתי קבוצות עיקריות של תרופות ממריצות:
מנגנון הפעולה: התרופות מגבירות את רמות הדופמין במוח, משפרות שליטה עצמית, קשב וזיכרון עבודה.
האם ילדים מתמכרים לתרופות?
לא. תרופות קשב אינן ממכרות. החומר הפעיל מופרש מהגוף בסיום ההשפעה.
האם חייבים להתחיל טיפול תרופתי?
לא. ניתן לשלב טיפולים התנהגותיים, רגשיים או חינוכיים, במיוחד במקרים קלים. לעיתים הטיפול הוא משולב.
האם ניתן לאבחן מתחת לגיל 6?
כן, אך נדרש אבחון של מומחה נוירולוג/פסיכיאטר ילדים בלבד.
מה ההבדל בין ADD ל-ADHD?
ADD – קשיי קשב בלבד.
ADHD – קשיי קשב עם רכיב של היפראקטיביות ואימפולסיביות.
מה עלי לעשות אם אני חושד/ת שהילד סובל מהפרעת קשב?
יש לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה לאבחון מוסמך. אבחון נכון מאפשר התאמת טיפול אישי לילד ולמשפחה.
הפרעת קשב וריכוז בילדים היא תופעה שכיחה, מורכבת ורבת השפעה על חיי הילד והמשפחה. אבחון מקצועי וטיפול מותאם – תרופתי או לא תרופתי – מאפשרים לילד להתפתח, ללמוד ולהתמודד בהצלחה עם אתגרי היומיום.
