כאב גרון הוא אחת התלונות הנפוצות ביותר ברפואת ילדים, במיוחד בחודשי החורף. אך האם כל כאב גרון דורש אנטיביוטיקה? התשובה היא לא. רוב דלקות הגרון נגרמות על ידי וירוסים, אך חלקן נגרמות על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצה A (GAS), ומצריכות טיפול שונה.
מדריך זה מבוסס על ההנחיות הקליניות הרשמיות של ההסתדרות הרפואית בישראל, ומטרתו לעשות סדר: מתי לחשוד, כיצד מאבחנים ומהו הטיפול הנכון בדלקת גרון חיידקית.
ההבחנה בין זיהום חיידקי לזיהום ויראלי היא המפתח להחלטה על הטיפול. בעוד שרק רופא/ה יכול/ה לקבוע אבחנה סופית, ישנם סימנים שיכולים לרמז על מקור הדלקת.
כאשר התסמינים הבאים מלווים את כאב הגרון, הסבירות לזיהום ויראלי עולה:
כלל אצבע: אם יש נזלת ושיעול, כנראה שמדובר בווירוס ולא בחיידק הסטרפטוקוקוס.
אבחון מדויק הוא קריטי כדי למנוע שימוש מיותר באנטיביוטיקה מחד, וכדי למנוע סיבוכים של דלקת סטרפטוקוקית מאידך.
לפי ההנחיות, אבחון מעבדתי (משטח גרון) יבוצע בילדים מעל גיל 3 המציגים תסמינים קליניים שמתאימים לדלקת גרון חיידקית.
מדוע לא בודקים ילדים מתחת לגיל 3? הסיבה העיקרית לטיפול בדלקת גרון סטרפטוקוקית היא מניעת סיבוך נדיר אך משמעותי הנקרא "קדחת שגרונית" (ARF). סיבוך זה כמעט ואינו קיים בקרב פעוטות מתחת לגיל 3, ולכן במרבית המקרים אין צורך לבצע בדיקה ואין צורך בטיפול אנטיביוטי.
האבחון מתבצע באמצעות דגימה הנלקחת מהשקדיים ומהחלק האחורי של הלוע בעזרת מטוש.
חשוב לדעת: אין מקום לבדוק את רמת נוגדני ASLO בדם כדי לאבחן דלקת גרון חריפה. בדיקה זו רלוונטית למצבים אחרים.
אם האבחנה של דלקת גרון סטרפטוקוקית אומתה, הטיפול המומלץ הוא אנטיביוטיקה.
הטיפול המועדף והיעיל ביותר הוא:
הערה חשובה: יש להשלים את הטיפול האנטיביוטי ל-10 ימים מלאים, גם אם הילד מרגיש טוב יותר לאחר ימים ספורים. הפסקת טיפול מוקדמת עלולה לגרום לחזרת המחלה ולעלייה בסיכון לסיבוכים.
לילדים עם אלרגיה לפניצילין קיימות תרופות חלופיות, כגון צפלוספורינים מדור ראשון או תרופות ממשפחות אחרות (כמו אזיתרומיצין או קלינדמיצין), בהתאם לסוג הרגישות ובהמלצת הרופא/ה.
לא. אין צורך לקחת משטח גרון חוזר לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי.
בהחלט מומלץ. ניתן להשתמש בתרופות להורדת חום והקלת כאבים כמו פרצטמול (אקמול/נובימול) או איבופרופן (נורופן/אדוויל). שימוש בסטרואידים אינו מומלץ.
ישנם ילדים שנושאים את חיידק הסטרפטוקוקוס בלוע באופן קבוע, מבלי שהוא גורם להם למחלה (מצב א-תסמיני). ככלל, אין צורך לטפל בנשאות, אלא במקרים חריגים מאוד ובהוראת רופא/ה בלבד.
במקרה של אירועים חוזרים של דלקת גרון סטרפטוקוקית, הטיפול הראשוני הוא עדיין אנטיביוטיקה מקו ראשון. במקרים של סבל משמעותי או אירועים תכופים מאוד, יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת, שעשוי/ה לשקול אפשרויות טיפול אחרות.
